הרב הדומם ליאורה קוזלובסקי | 4.7.06
בכל קבוצה תמיד נמצא
דוברים בעד, דוברים נגד, ו- הרוב הדומם
חלק נצים וחלק יונים, והשאר סתם ציפורים
מעוט נלחם עד טיפת דמו האחרונה
מעוט מוכן להלחם עד טיפת דמך האחרונה
וה-רוב הדומם, יושב וממתין לסיום המערכה.
בכל שיחות סלון, מנהלים את העולם ואת המדינה,
חלק מתנשאים כגנרלים, חלק מתמרנים כפוליטיקאים
עם פתרונות לכל השאלות לכל המצבים ולכל הבעיות,
וה-רוב הדומם יושב ומקשיב, שותה קפה עם עוגיות.
מדוע אתה כל-כך שקט, רוב?
מדוע אינך יוצא לרחוב?
האם אתה שותק רק מאדישות?
אולי אתה שותק סתם מתוך טיפשות,
האם אתה פשוט אינך רוצה להסתבך?
או שגילית כבר, שלא כדאי להסתכסך?
אבל אתה רוב, ואתה חי בדמוקרטיה,
זו ממש בעיה לשקוע בכזאת אפטיה,
אפילו לא תוכל אצבע מאשימה לשלוח,
ולקוות שכולם כבר הספיקו לשכוח,
שאתה על הכורסה ישבת, כשהיה לך נוח,
ולא ניסית לשכנע בשכל או בכוח,
פשוט ישבת אדיש ופיצחת פיסטוקים,
דיברת רק על בורסה, על מדד ועל דולרים ירוקים,
ולא הבחנת כלל כי האדמה בוערת,
וההיסטוריה בשצף קצף שוב חוזרת,
מה טעם ללמוד בכלל היסטוריה, ודברי ימי עבר,
אם למרות שהכל חוזר על עצמו וכל-כך מוכר,
אין איש מפיק לקחים מהדור הקודם,
לא הנצים ולא היונים ולא ה- רוב הדומם.
כולם יודעים כי במסלול הזה צפויה רק התנגשות,
ולהמתין כך לאסון זו סתם טפשות,
קום כבר - רוב דומם, גלה יותר בגרות,
עצור באצבע את הסכר, צא מהשאננות
הדמוקרטיה במיטבה
הדמוקרטור יש מיש 24.6.06
מעט מהכתובים להבהרת הנושא:
"לא תשא שמע שווא אל תשית ידך עם רשע להיות עד חמס לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטות אחרי רבים להטות" שמות כג' א'.
תפקידם של נבחרים:
איננה רק זכות אלא אחריות וסכנה גדולה.
הבנה רטרואקטיבית את מות שני בני אהרן. אחרי שאהרן עצר את המגפה במחתתו, הבין העם, שלא כל אחד יכול ליטול מחתה ולהקטיר- לא כל אחד יכול לשרור/לשלוט/להנהיג- קיימת וישנה האפשרות שמנהיג/ שר/שליט, יכול גם להישרף באש ה' בעת ההקטרה. או אז הבין העם שקדושת הכהונה איננה התנשאות בלבד של רודפי שררה מושחתים. ה' אומר לאהרן: "אתה ובניך אתך תשאו את עוון המקדש". "והזר הקרב יומת".
האחריות על הטיפול בקדושה, כולל כל סכנותיה, מסורה בידי הכוהנים והלויים, שומרי משמרת הקודש. לשם כך, הם פנויים מעבודה אחרת: "ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה", ומשום כך הם נוטלים שכרם מעם ישראל, מתנות כהונה, תרומות ומעשרות: "כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם באהל מועד".
עתה, לאחר שהובן גודל האחריות והסיכון שבתפקיד- ולאחר שהכירו העם מהו המחיר שהכוהנים והלווים משלמים - ויתור על נחלה, סיכון מתמיד, נשיאת העוון ?ועוד.
עד כאו מהמקורות:
אלא היראה מהזולת-מהאדם/מהכלל, הנוכח במעשיו או במחדליו של הפרט בכול רגע נתון.[ ומה יקרה אם אתפס בקלקלתי/ בקלוני - שואל "המנהיג".]
לעמי העולם ובמיוחד לעם הסגולה שכיום, מצבו רק הולך, מדרדר ומחמיר מדי רגע ואין אדם אחד שנחה דעתו במדינתו. גם לא המושחת ביותר שכביכול אמור להיות מרוצה מרוב נכסיו שגרף מעמו בשקר, ואולם חייו בצפייה דרוכה בכל יום כי יפורסמו מעלליו ויובא לדין. בוודאי לא נחה דעתו של העני האומלל והמקופח הסדרתי שרימו אותו כל הדרך.
מנהיגים דהיום יכולים בקומבינה ובהחלטה שלהם להביא אסון על עמם ועל עמים אחרים. ראה היטלר, מוסליני, קסטרו, פינושה, מילוסוביץ, בן לדן, סדם, ערפת, ועתה גם אחמנג'ד ורשימת הקטסטרופות ארוכה.
והדברים ארוכים וידועים. "ארץ כבדת ימים ועול". על כן בא לי הרעיון הבא: הדמוקרטור
הרעיון של הדמוקרטור [בא בהעדר סמכותו של האלוהים:] הוא בזה שמהיום בו יכנס לפעולה והלאה תהיה אשמת הציבור ולא אשמת המנהיג, לאמור:
שאין המנהיגים או השופטים נצרכים עוד ליתן החלטות, ושמא יואשמו בגינם משום שנגועים הם באינטרסים זרים ומוסווים.
אלא העם בעצמו בכול רגע נתון, הוא אשר יחליט בכול דבר ועניין.
ותפקידם של הנבחרים [שיהיו אנשי מקצוע מהמעולים בתחומם]ליתן בידי העם את הכלים להחליט.
כיצד זה עובד/יעבוד:
1. לכל אזרח מבין 18 ומעלה יינתן ע"י המדינה דמוקרטור בדמות מחשב/שעון החובק את ידו, ובכול רגע נתון יוכל להשתמש בו ולממש את חובתו/זכותו כאזרח להכריע בגורל עמו .
2. למניעת זיופים הדמוקרטור יוכל לפעול רק כאשר ישנה התאמה בינו לבן רקמות זרוע בעליו, ובן טביעת האצבע של בעליו.
3. בכול נושא הנתון להכרעת העם ניתן להצביע רק פעם אחת בלבד.
4. משך זמן ההצבעה לגבי כל נושא יקבע מראש והמחשב המרכזי יבא גם זאת לידיעת הציבור. . ואפשר שאדם נאמר חולה או עסוק ולא היה הדמוקרטור בידו, לכשיתפנה יכרוך הדמוקרטור סביב זרועו, ורק אז יפעל הדמוקרטור אוטומטית ויציג בפני בעליו כל שניתן להכרעתו וטרם חלף המועד להצבעה באותו או באותם הנושאים.
5. ניתן להשתמש בו להכרעות מוניציפאליות ואחרות או לחוג מסוים של אנשים ורק אנשי אותה העיר או אלה השייכים לאותה המשימה יתבקשו להכריע. יקבלו ההודעה לדמוקרטור שלהם וכו'. גם אם הם נמצאים בחו"ל, כל עוד הם אזרחי המדינה יוכלו להכריע.
6. אחרי שאדם מצביע לא ניתן יהיה לדעת למה או למי הצביע. זה ימנע איומים או לחצים מצד גורמים עוינים או אינטרסנטים.
7. כשהעם יירגע והכול יהיה בשליטתו, או אז: יבוא הקץ על כמעט כל תחלואי החברה ובניהם: א.השלווה והרוגע יהיו נחלתנו ואיש תחת גפנו וגו'
ב. כמעט ולא יהיו תאונות דרכים.
ג. המרוץ אחרי השקל יהיה הגיוני ולא בהמי/חזירי
ד. התקציב יהיה בדיוק כפי שרוב העם רוצה ולכן יהיו תרופות לכול.
ה. הנבחרים יאבקו על מקומם בהיררכיה בהוכיחם את חוכמתם לטובת
הכלל ולא לתועלתם הם. יעוד ועוד ועוד
ואולי אלה יהיו פעמי משיח ראשונים
אבקשך להוסיף ולנמק עוד עקרונות והערות מלומדות שידריכו את העם הזה ויפסקו אחת ולתמיד השחיתויות. ואולי יביאו מזור לעולם שהולך בצעדי ענק אל סופו.
ואם הציבור זה אוסף של בהמות- אז שימשיך לגעות- ומכסימום ימשיכו להאכילו קש.
בכבוד רב
28.78.6יש מיש
בכל קבוצה תמיד נמצא
דוברים בעד, דוברים נגד, ו- הרוב הדומם
חלק נצים וחלק יונים, והשאר סתם ציפורים
מעוט נלחם עד טיפת דמו האחרונה
מעוט מוכן להלחם עד טיפת דמך האחרונה
וה-רוב הדומם, יושב וממתין לסיום המערכה.
בכל שיחות סלון, מנהלים את העולם ואת המדינה,
חלק מתנשאים כגנרלים, חלק מתמרנים כפוליטיקאים
עם פתרונות לכל השאלות לכל המצבים ולכל הבעיות,
וה-רוב הדומם יושב ומקשיב, שותה קפה עם עוגיות.
מדוע אתה כל-כך שקט, רוב?
מדוע אינך יוצא לרחוב?
האם אתה שותק רק מאדישות?
אולי אתה שותק סתם מתוך טיפשות,
האם אתה פשוט אינך רוצה להסתבך?
או שגילית כבר, שלא כדאי להסתכסך?
אבל אתה רוב, ואתה חי בדמוקרטיה,
זו ממש בעיה לשקוע בכזאת אפטיה,
אפילו לא תוכל אצבע מאשימה לשלוח,
ולקוות שכולם כבר הספיקו לשכוח,
שאתה על הכורסה ישבת, כשהיה לך נוח,
ולא ניסית לשכנע בשכל או בכוח,
פשוט ישבת אדיש ופיצחת פיסטוקים,
דיברת רק על בורסה, על מדד ועל דולרים ירוקים,
ולא הבחנת כלל כי האדמה בוערת,
וההיסטוריה בשצף קצף שוב חוזרת,
מה טעם ללמוד בכלל היסטוריה, ודברי ימי עבר,
אם למרות שהכל חוזר על עצמו וכל-כך מוכר,
אין איש מפיק לקחים מהדור הקודם,
לא הנצים ולא היונים ולא ה- רוב הדומם.
כולם יודעים כי במסלול הזה צפויה רק התנגשות,
ולהמתין כך לאסון זו סתם טפשות,
קום כבר - רוב דומם, גלה יותר בגרות,
עצור באצבע את הסכר, צא מהשאננות
הדמוקרטיה במיטבה
הדמוקרטור יש מיש 24.6.06
מעט מהכתובים להבהרת הנושא:
"לא תשא שמע שווא אל תשית ידך עם רשע להיות עד חמס לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטות אחרי רבים להטות" שמות כג' א'.
תפקידם של נבחרים:
איננה רק זכות אלא אחריות וסכנה גדולה.
הבנה רטרואקטיבית את מות שני בני אהרן. אחרי שאהרן עצר את המגפה במחתתו, הבין העם, שלא כל אחד יכול ליטול מחתה ולהקטיר- לא כל אחד יכול לשרור/לשלוט/להנהיג- קיימת וישנה האפשרות שמנהיג/ שר/שליט, יכול גם להישרף באש ה' בעת ההקטרה. או אז הבין העם שקדושת הכהונה איננה התנשאות בלבד של רודפי שררה מושחתים. ה' אומר לאהרן: "אתה ובניך אתך תשאו את עוון המקדש". "והזר הקרב יומת".
האחריות על הטיפול בקדושה, כולל כל סכנותיה, מסורה בידי הכוהנים והלויים, שומרי משמרת הקודש. לשם כך, הם פנויים מעבודה אחרת: "ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה", ומשום כך הם נוטלים שכרם מעם ישראל, מתנות כהונה, תרומות ומעשרות: "כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם באהל מועד".
עתה, לאחר שהובן גודל האחריות והסיכון שבתפקיד- ולאחר שהכירו העם מהו המחיר שהכוהנים והלווים משלמים - ויתור על נחלה, סיכון מתמיד, נשיאת העוון ?ועוד.
עד כאו מהמקורות:
אלא היראה מהזולת-מהאדם/מהכלל, הנוכח במעשיו או במחדליו של הפרט בכול רגע נתון.[ ומה יקרה אם אתפס בקלקלתי/ בקלוני - שואל "המנהיג".]
לעמי העולם ובמיוחד לעם הסגולה שכיום, מצבו רק הולך, מדרדר ומחמיר מדי רגע ואין אדם אחד שנחה דעתו במדינתו. גם לא המושחת ביותר שכביכול אמור להיות מרוצה מרוב נכסיו שגרף מעמו בשקר, ואולם חייו בצפייה דרוכה בכל יום כי יפורסמו מעלליו ויובא לדין. בוודאי לא נחה דעתו של העני האומלל והמקופח הסדרתי שרימו אותו כל הדרך.
מנהיגים דהיום יכולים בקומבינה ובהחלטה שלהם להביא אסון על עמם ועל עמים אחרים. ראה היטלר, מוסליני, קסטרו, פינושה, מילוסוביץ, בן לדן, סדם, ערפת, ועתה גם אחמנג'ד ורשימת הקטסטרופות ארוכה.
והדברים ארוכים וידועים. "ארץ כבדת ימים ועול". על כן בא לי הרעיון הבא: הדמוקרטור
הרעיון של הדמוקרטור [בא בהעדר סמכותו של האלוהים:] הוא בזה שמהיום בו יכנס לפעולה והלאה תהיה אשמת הציבור ולא אשמת המנהיג, לאמור:
שאין המנהיגים או השופטים נצרכים עוד ליתן החלטות, ושמא יואשמו בגינם משום שנגועים הם באינטרסים זרים ומוסווים.
אלא העם בעצמו בכול רגע נתון, הוא אשר יחליט בכול דבר ועניין.
ותפקידם של הנבחרים [שיהיו אנשי מקצוע מהמעולים בתחומם]ליתן בידי העם את הכלים להחליט.
כיצד זה עובד/יעבוד:
1. לכל אזרח מבין 18 ומעלה יינתן ע"י המדינה דמוקרטור בדמות מחשב/שעון החובק את ידו, ובכול רגע נתון יוכל להשתמש בו ולממש את חובתו/זכותו כאזרח להכריע בגורל עמו .
2. למניעת זיופים הדמוקרטור יוכל לפעול רק כאשר ישנה התאמה בינו לבן רקמות זרוע בעליו, ובן טביעת האצבע של בעליו.
3. בכול נושא הנתון להכרעת העם ניתן להצביע רק פעם אחת בלבד.
4. משך זמן ההצבעה לגבי כל נושא יקבע מראש והמחשב המרכזי יבא גם זאת לידיעת הציבור. . ואפשר שאדם נאמר חולה או עסוק ולא היה הדמוקרטור בידו, לכשיתפנה יכרוך הדמוקרטור סביב זרועו, ורק אז יפעל הדמוקרטור אוטומטית ויציג בפני בעליו כל שניתן להכרעתו וטרם חלף המועד להצבעה באותו או באותם הנושאים.
5. ניתן להשתמש בו להכרעות מוניציפאליות ואחרות או לחוג מסוים של אנשים ורק אנשי אותה העיר או אלה השייכים לאותה המשימה יתבקשו להכריע. יקבלו ההודעה לדמוקרטור שלהם וכו'. גם אם הם נמצאים בחו"ל, כל עוד הם אזרחי המדינה יוכלו להכריע.
6. אחרי שאדם מצביע לא ניתן יהיה לדעת למה או למי הצביע. זה ימנע איומים או לחצים מצד גורמים עוינים או אינטרסנטים.
7. כשהעם יירגע והכול יהיה בשליטתו, או אז: יבוא הקץ על כמעט כל תחלואי החברה ובניהם: א.השלווה והרוגע יהיו נחלתנו ואיש תחת גפנו וגו'
ב. כמעט ולא יהיו תאונות דרכים.
ג. המרוץ אחרי השקל יהיה הגיוני ולא בהמי/חזירי
ד. התקציב יהיה בדיוק כפי שרוב העם רוצה ולכן יהיו תרופות לכול.
ה. הנבחרים יאבקו על מקומם בהיררכיה בהוכיחם את חוכמתם לטובת
הכלל ולא לתועלתם הם. יעוד ועוד ועוד
ואולי אלה יהיו פעמי משיח ראשונים
אבקשך להוסיף ולנמק עוד עקרונות והערות מלומדות שידריכו את העם הזה ויפסקו אחת ולתמיד השחיתויות. ואולי יביאו מזור לעולם שהולך בצעדי ענק אל סופו.
ואם הציבור זה אוסף של בהמות- אז שימשיך לגעות- ומכסימום ימשיכו להאכילו קש.
בכבוד רב
28.78.6יש מיש
ומאין מקום בינה = הכפלה, חילוק.חיבור, היפוך.
מוסר
אין לך דבר בעולם שאי אפשר לפתחו הלאה וקדימה ועד אין קץ,
ואין לך דבר בעולם שאין לו פתרון,
במאבק מתמיד ומוסרי אחר הנסתר לפענחו,
משום שאין לך דבר המובן מאליו ואין לך דבר מושלם.
פעם אחת בלבד ניתן לאדם "גן עדן" שבו הכול מושלם,
משקלקל, יעמול כל היותו האדם כדי לתקן ולא יוכל=
וזהו ההבדל בין האדם לאלוהים,
סימבולי ככל שיהיה, אם נפנים את המציאות, נוכל לה,
וזוהי המהות כולה - האלוהות כולה.
14.7.98משה חזן יש מיש
מוסר
אין לך דבר בעולם שאי אפשר לפתחו הלאה וקדימה ועד אין קץ,
ואין לך דבר בעולם שאין לו פתרון,
במאבק מתמיד ומוסרי אחר הנסתר לפענחו,
משום שאין לך דבר המובן מאליו ואין לך דבר מושלם.
פעם אחת בלבד ניתן לאדם "גן עדן" שבו הכול מושלם,
משקלקל, יעמול כל היותו האדם כדי לתקן ולא יוכל=
וזהו ההבדל בין האדם לאלוהים,
סימבולי ככל שיהיה, אם נפנים את המציאות, נוכל לה,
וזוהי המהות כולה - האלוהות כולה.
14.7.98משה חזן יש מיש